" חזקה על ההסדר החדש )חוק חדלות פירעון(, כי הוא מהווה שיפור בהשוואה להסדר החוק הקודם )פקודת פשיטת רגל(, ועל כן ראוי להעדיף התדיינות לפיו במקרים שאינם נופלים להוראת המעבר, בגדר "ישן מפני חדש תוציאו "; " )כב' השופט גרוסקופף בעניין אילנתנוב נגד עו"ד איתי פריימן , רע"א 7955/20 .( האמנם? חוק חדלות פירעון נכנס לתוקף ביום 15.09.2019 . חקיקתו ארכה שנים: הוא הוכן בוועדת חוקה חוק ומשפט במשך עשרות ישיבות, שהתאפשרו לאור יציבותה )יוצאת הדופן( של הכנסת העשרים , ונוכח הקדנציה הרצופה של השרה איילת שקד במשרד המשפטים. התקוות שתלו בו כל הצדדים היו גבוהות , שכן החוק יועד לעשות סדר במיש - מש של דברי חקיקה עתיקים, כגון פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות, פקודות הנשענות על דברי חקיקה אנגלי י ם בני מאה שנים ומעלה . שלא כגודל הציפיות, גודל הבשורות . אמנם החוק העניק נוסח חדש, עברי ותקין לדברי החקיקה, חילק אותה לחלקים מסודרים וקבע הוראות מהותיות רבות שלא היו בעבר. אולם, נראה כי זהו היתרון המרכזי שלו. בעוד שיישום החוק בשטח דרש היקף עצום של שינויים, השקעות כספיות , הכשרת כח אדם שיפוטי ומנהלי וזירוז תהליכ י מיחשוב, ההתמודדות עם תיקי חדלות הפירעון ועם החייבים והנושים, נותרה משימה מורכבת וקשה, ולא חלו במובן הזה שינויים ניכרים לטובה. ההליך עדיין נראה כ"מחיקת חובות" ולא כהליך שיקומי. בעלי התפקיד מחד ו ב"כ חייבים מאידך , מצביעים על שורה של כשלים בחוק, ועל כך שלא י יעל את ההליכים, שהיו ונותרו מסורבלים. על טענות אלו ניתן למנות : מצד הנאמנים : א . החוק פגע בסמכויות ובתפקיד הנאמנים, הכפיף אותם לחלוטין לממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים )לשעבר: "הכונס הרשמי"( והפך את הנאמנים לפקידים. כתוצאה מכך, נאמנים אינם יכולים להגיע להסדרים עם חייבים טרם הדיון, ולכל דבר יש צורך לקבל את אישור הממונה, אישור שקודם לכן היה פורמלי וניתן בד"כ בדיון. בעבר, מרבית ההסכמות הושגו ערב הדיון, והחוק החדש סירבל זאת . יום הולדת של ו ש לחוק חדלות פירעון - מבט על העולל עו"ד אוריאל זעירא, זעירא דוד – משרד עורכי דין, מ"מ יו"ר ועדת חדלות פירעון במחוז ת"א ומרצה למשפטים במכללת שערי מדע ומשפט
ב . החוק הוסיף לנאמנים מטלות טכניות רבות והגשת דוחות רבים לממונה, ללא שיהיה בכך תועלת של ממש . ג . החוק פגע בסמכויות הנאמנים כלפי החייבים, במיוחד בסמכויות החקירה הפחית את מספר השנים לביטול הענקה מעשר לארבע )ובמקרים חריגים - שבע( ובכך נפגעו זכויות הנושים . במקרים רבים, מצוי רכוש החייב אצל צדדים שלישיים, והחוק לא הסדיר סמכויות חקירה נרחבות בהתאם . ד . סעיף 219 המיועד לביטול העדפות נושים, מסכן נושה המעוניין להגיע להסדר בעת שהחייב מ צוי בקשיים )שמא יואשם בהעדפה( , בעוד שסעיף 234 )א() 5 ( מעודד את רשויות המס להגיע להסדר עם החייב ומגן עליהן באמצעות הענקת דין קדימה )!( לחוב שבהסדר. ה . הגשת דוח הנאמן שלשה חודשים לפני הדיון, הופכת אותו ללא רלוונטי במועד ה דיון. כך גם דו" ח הממונה שמוגש )או אמור להי ות מוגש( כחודשיים לפני הדיון, מהווה בדרך כלל העתקה והטמעה של דוח הנאמן, ללא שיש לממונה יכולת של ממש לבחון את הדברים או להוסיף להם ערך . במקרה ובו החייב מסיר מחדליו לאחר הדו"ח, לא יכול הנאמן לדווח במישרין לבימ"ש אלא עליו לפנות לממונה. ביקורת נשמעת גם על המבנה הצורני המסורבל של דו"ח הנאמן, המצמצם את המסקנות לשורות ספורות, ואיננו מאפשר הנמקה וניתוח של ממש. ו . ביטול הליכים של חייבים שזנחו את הה ליך מחייב לעיתים את שמיעת עמדות הנושים )ס ' 183 (, סרבול מיותר הואיל ו הנושים כלל לא מתעניינים בהליך ואינם מגיבים , ומשלוח אליהם מטיל הוצאות וטרחה לשווא. ז . החוק ביטל את סמכות הנאמן לבטל פסקי דין שניתנו נגד חייבים בהעדר הגנה )"להציץ מאחורי הפרגוד"(, ולקבוע את שיע ור החוב האמיתי. למרות שהתופעה נפוצה ושכיחה, יש לקבל בכל מקרה את אישור בית המשפט . מצד החייבים : א . צווי התשלומים החודשיים המוטלים על החייבים בעידן החוק, תפחו ונהיו בלתי אפשריים ואף אכזריים. זאת לאור נוסחה מתמטית שקבע הממונה ומובילה למצב שבו זוג צריך לחיות מהכנסה של 4,500 שח, כולל שכירות, ומשפחה עם שני ילדים מסכום של 7,500 שח, וחלק ניכר מהעודף המשפחתי מעל סכום זה, נלקח לתשלום החודש י . צווי תשלומים של 3,000 ₪ ומעלה , שהיו נדירים בעידן הפקודה, הפכו לסטנדרט. על כל אלה, יוקר המחיה המאמיר כלל לא השפיע על גובה צווי התשלומים, ואלו לא הופחתו אלא ההיפך . באופן תמוה, לא נלקח בחשבון השוני ביוקר המחיה בין המחוזות השונים. גם קצבאות מהביטוח הלאומי נלקחות בחישוב הכנסות התא המשפחתי, וכך ההגנה עליהן בחוק, הופכת לאות מתה. ב . החוק ביטל את ההגנה שהייתה מוקנית לדירות מגורים רשומות בטאבו. קודם לחוק, חייב שהייתה בבעלותו דירת מגורים, היה מקבל מעמד של דייר מוגן ומכירת הנכס, אם בכלל, הייתה נעשית כנכס התפוס בידי החייב ומשפחתו, ו מרבית החייבים הצליחו לפדות את
דירותיהם במחיר בר השגה . מאיד ך, בחוק החדש , ההגנה בוטלה והוחלפה בשיקול דעת שיפוטי ביחס לגובה "דיור חילופי" שיינתן לחייב ולמשפחתו. בפועל, מימוש הבית )לרבות חלק של בני ובנות זוג, שאינם חייבים כלל( עלול להוביל לנזק בלתי הפיך, לגירושין ולפגיעה קשה בכבוד האדם ולנזק נפשי גם לילדים המפונים מב יתם . עוד נטען, כי היד של חלק מהנאמנים קלה בהרבה על הדק המימוש , בשל שכר הטרחה הגבוה )מדי( הנלווה למימוש . המימוש המתחייב אף מרחיק מההליך חייבים בעלי דירות, הנגררים לפתרונות גרועים יותר. ג . ניתנו סמכויות נרחבות לעורכי דין עובדי הממונה , לדון ולהכריע בנושאים מהותיים . כך יוצא שהחלטה האם חייב ייצא לחו"ל, להשתלת כליה או למטרת פרנסה, תידון בידי עו"ד )לעתים צעיר למדי( שלא מונה לשפיטה ושלא עבר הליך בחינה ומיון בידי ועדה ציבורית. השיפור הניכר אצל הממונה, באוטומציה, ביידע ובכח האם, איננו מרפא פג ם זה. ד . "הכשרה להתנהלות כלכלית נבונה" - החוק מאפשר לשופט להורות לחייב לעבור השתלמות שכזו. בפועל, במקום הכשרה יעילה כמו ליווי בידי חונך של ארגון פעמונים, נשלח החייב לקורס "נהיגה מונעת" צרכני, המוקדש בעיקר ו למיצוי זכויות, ופחות משמש להטמעת שינוי כלכלי ממשי . יש לשים את הדגש על הגדלת ההכנסות, הכוונה תעסוקתית והכשרה מקצועית, וכך אולי ניתן יהיה לכנות את ההליך שיקום, ולא הליך למחיקת חובות. התיקון הדרוש בחוק מהביקורת הנפוצה, נעבור לתיקון. החוק בעיקרו טוב, אך כמו בכל חוק חדש, דרושה תקופת הסתגלות והטמעת השינויים. דרוש משוב מהציבור, לרבות מהשופטים, משוב שיהפוך לחקיקה שתתקן את החוק ותשפר אותו. החוק בהחלט כולל גם רכיבים חיוביים רבים, דוגמת הסדרי הנושים שגם קיבלו תיקון משלהם )תיקון - 4 תיקון הקורונה , המאפשר הליכי הסדר מהירים ( וכן כלים טובים, שפשוט יש לעשות בה ם שימוש . תיקון החוק, לטעמי נו , חייב להתחיל בשלש רפורמות מרכזיות: ראשית, יש לקבוע כי דירת מגורים, בשווי סביר התואם את סביבת המגורים, הינה מוגנת, ויש לקבוע נוסחה אחידה לסכום שהחייב ומשפחתו ישלמו כדי לפדות את הדירה ולהוציאה ממעגל הנכסים הממומשים. שווי אחיד זה ימנע ניצול לרעה של המשך מגורים בדירות יוקרה מחד, וייתן הזדמנות שיקום אמיתי, לחייבים שקרסו כלכלית בתום לב . את אותו תום לב יש לבחון לגבי מקורות רכישת הדירה – האם היא מונה בכספי הנושים, בטרם תינתן עליה הגנה אוטומטית. חקיקה מתאימה ואחידה תאפשר מתן ייעוץ משפטי מושכל ללקוחות טרם פניה להליך, כאשר הנושא המרכזי המעסיק אותם הוא דירת המגורים, בעוד שכיום קשה מאד לתת ללקוח ודאות מראש ב נושא זה. הרפורמה השניה מיועדת לייעל את הטיפול בתיקים הצרכניים, תיקים נטולי נכסים בגובה של מאות אלפי שח בודדים, שבהם כלל הנושים הינם גופים פיננסיים. תיקים אלו מסבים לנושים הוצאות מיותרות, ומעמיסים לשווא על המערכת. תיקים כאלו ניתן ללא בעיה, לסיים תוך מספר חודשים ללא צורך במעורבות שופט, תוך הטלת סנקציות על מי שקיבל הפטר בהליך שכזה, וחזר לחובותיו .
הרפורמה השלישית נוגעת לחייבים שרמאותם אומנ ותם. מדובר באחוז נמוך ביותר מכלל החייבים, שחובותיהם נובעים ממעשי עוקץ ותרמית, או שהפילו בפח את נושיהם. אלו צריכים לדיון בכלים אחרים לגמרי. דרושה מחלקת חקירות חזקה, לא בהיקף הזעיר שיש כיום בידי הכונס הרשמי המטפלת רק בתיקי קצה, אלא ביחידה חוקרת עתירת כח אדם איכותי, עורכי דין ורואי חשבון המתמחים בחקירות, לרבות חקירות בינלאומיות לאיתור רכוש מוברח , מקלטי מס ונכסים דיגיטליים, החביבים על הרמאים. בתיקים שכאלו יש להעסיק גם חוקרים פרטיים, שיתחקו אחר אורח החיים של החייב ואחר רכושו המוסתר. ביחס לרמאים מועדים, יש להחזיר את צווי המאסר ואמצעי הכפייה כדי לחייב אותם לשתף פעולה. יש להגיש כתבי אישום בגין עבירות על החלק הפלילי שבחוק, ולדרוש ענישה מרתיעה. משיחות עם עמיתים, עלו נושאים רבים נוספים הדורשים תיקון, והיריעה קצרה מלפרט: העדר פתרון לחייבים שההליך שלהם בוטל והם נדרשים לה מתין עד שנתיים וחצי בין ההליכים, כאשר אין יותר איחודי תיקים בהוצל"פ ; סירובים נשנים של המערכת הבנקאית לפתיחת חשבונות לחייבים ; הגבלות קשות המוטלות מצד המערכת הפיננסית על חייבים שקיבלו הפטר עקב הנתונים במרשמי אשראי ; הסרבול בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל, הן בישיבות ההסדר והן בניהול הליכים עקרים כאשר ברור שיינתן הפטר לאלתר : ברי כי החוק יצר גם סיטואציות חסרות פתרון, שיש להשלימן ובהקדם. רפורמות ן תיקונים ראשוניים אלו יביאו את החוק קרוב יותר ליעדיו הראשוניים: שיקום החייב, החזרתו למעגל החיים הכלכליים, ומיצוי הליכי הגבייה עבור הנושים . ואז, אולי, דברי כב' השופט גרוסקופף שבפתיח, יקבלו משמעות של ממש. עו"ד אוריאל זעירא, זעירא דוד – משרד עורכי דין, מ"מ יו"ר ועדת חדלות פירעון במחוז ת"א ומרצה למשפטים במכללת שערי מדע ומשפט
3 פקודות מנדטוריות שהפכו לחוק אחד, צו המפרט כ 200- סוגי עסקים טעוני רישוי, 2 ניסיונות לרפורמה בתחום, 7 מטרות להצדקת הרגולציה כלפי עסקים בישראל, עשרות תקנות וגורמים מאשרים. והכל באחריותה של הרשות המקומית. זאת המסגרת הנורמטיבית סביב חוק רישוי עסקים, תשכ"ח 1968- . אחד התחומים המשפיעים ביותר על התוצר הגולמי בישראל. כיצד דיני רישוי העסקים משפיעים על העסקים? מעבר לעובדה שהוצאת רישיון עסק יכולה לקחת שנים, הרי שמדובר בהליך עם עלויות גבוהות ביותר. הרישיון שעובר סבב אצל גורמי הרישיון השונים זוכה לקבל דרישות ותנאים שהע סק צריך ליישם בשטח, החל מהתקנת מטפים, עובר בהוצאת היתר לשימוש חורג וכלה בהתאמות נגישות. עסק טעון רישוי שיפעל ללא רישיון עלול לקבל צווי סגירה מנהליים, כלומר לקום בוקר אחד ולגלות שאינו יכול לפתוח שעריו, ונגד בעליו יתכן שיוגש כתב אישום - שכן הפעלתו מהווה עבי רה פלילית. זאת כאשר חלק נכבד מהעסקים כלל אינו יכול להתחיל את תהליך הוצאת הרישיון מבלי שהוא מתחיל לפעול בשטח )כי גורם מאשר כזה או אחר לא יתן אישורו בלי לראות את העסק בפעולה(. ייצוג נכון יוכל לשנות את המצב, שכן מדובר בתהליך רצוף במחלוקות משפטיות רבות; בראש ו בראשונה הממשק עם דיני התכנון והבנייה מהווה חסם למעל מ 30%- מבקשות רישיון העסק בישראל. גם אחרי שינוי משמעותי שניסה לעשות המחוקק במסגרת תיקון 34 לחוק עדיין אין יישום של אותן הקלות בשטח. מהנדסי הוועדות המקומיות מסרבים להפעיל את שיקול הדעת שניתן להם, וככלל - הג ישה הרווחת היא להשתמש באישור המהנדס לבקשה לרישיון עסק כהזדמנות להסדיר את כל חריגות הבנייה בנכס. גישה שסותרת לחלוטין את כוונת המחוקק. בנוסף, גורמי האישור המרובים מציבים תנאים שלאו דווקא רלוונטיים למטרת הוצאת הרישיון. בין אם מדובר במשרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה או משטרת ישראל - העסק נמצא שבוי בידיהם אלא אם הוא מיוצג ע"י ב"כ שמבין הן את חוק רישוי העסקים והן את התקנות או הנהלים של אותה הרשות ויוכל לנהל מולן שיח או להגיש השגה על החלטותיהן. לעתים מדובר ממש בעניין של חיים או מוות לעסק, למשל כאשר הוא נדרש לקיים תנאי שעלותו גבוהה יותר מכל המחזור השנתי שלו. ה קשיים המשפטיים בתחום רישוי העסקים - ואיפה עורכי הדין נכנסים לתמונה ? עו"ד נועה טלבי, יו"ר )משותפת( ועדת רישוי עסקים, מחוז תל אביב עו"ד צליל גולדרט, יו"ר )משותפת( ועדת רישוי עסקים, מחוז תל אביב
מעל לכל ישנה עמימות משפטית בכל הנוגע לשאלה הבסיסית ביותר - האם עסק כזה או אחר בכלל טעון רישוי ? ראשית, אין בחוק הגדרה מהו "עסק". לאורך השנים ניסו הערכאות המשפטיות לתת פרשנות להגדרה ובין היתר קבעו שאם העסק שקיים לשם רווח או לא אינו שיקול מכריע, שאופי הקהל )אם הוא הציבור הרחב או מוגדר וספציפי( יכול להשפיע על ההכרעה אבל זה תלוי בנסיבות, שאין רלוונטיות לשאלה אם העסק מתנהל בשטח פרטי או ציבורי וכיו"ב. ובשורה תחתונה - שהשאלה תלוית נסיבות. משמע, שלעולם עסק לא יוכל לדעת מראש אם הוא טעון רישוי באופן ודאי. שנית, הגדרות בצו רישוי עסקים )עסקים טעוני רישוי(, תשע"ג 2013- מהוות פתח לפרשנות משפטית כשלעצמן. אותו צו שאמור לקבוע לכלל הציבור הישראלי איזה עסק טעון רישוי )כגון: מסעדה, בית מרקחת, תחנת כוח( ואיזה עסק פטור מכך )כגון: אדריכל, עו"ד, רו"ח( הוא למעשה טבלה של כ 200- שורות שמונה לא רק סוגי עסקים אלא גם רשימת פעולות, חומרים ועוד. איזה עסק יידרש להוציא רישיון לפי פריט 8.9 ו "טיפול אחר ברכב" ? האם וילה שמקיימים בה מסיבות נחשבת עסק לפי פריט 7.9 "אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה" ? או בכלל האם אפשר לקבוע שבווילה יש מעל לארבע יחידות אירוח ולכן היא נדרשת ברישיון לפי פריט 7.1 ב "השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע" ? האם יקב שמייצר יין ייחשב את משקל הבקבוקים בבואו לבדוק אם הוא נדרש ברישוי לפי פריט 4.6 א "ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום" ? כך גם ישנם פריטי "סל" כמו למשל פריט 10.9 "חומר גלם, מוצר, מ כשיר או חלקיו שאינם טעוני רישוי לפי פרט אחר בתוספת זו ]התוספת לצו[ – ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, הדפסה עליו, תיקונו" - פריט שלרוב משמש דרך לדרוש רישיון עסק מעסקים שעל - פניו פטורים מהוצאתו. כאשר אותם עסקים שאין להם את הכלים להתווכח עם הדו רש בטענה המתבקשת לפיה הדרישה סותרת את כוונת המחוקק. כמובן שבאופן אינהרנטי ישנם גם עסקים "גבוליים", כלומר עסקים שרק פרשנות משפטית היא זו שתכריע אם הם נדרשים בהוצאת רישיון או לא, כגון: האם בית ספר לקומסטיקה צריך להוציא רישיון לטיפולי יופי בגלל התרגול של תלמי דיו? האם עסק עם חדר אוכל לעובדים צריך להוציא רישיון למסעדה? ומה לגבי עסקים שכבר מחזיקים ברישיונות לשלל פריטים שונים וכעת דורשים מהם להוציא רישיון על פעולה נלוות נוספת? למשל מפעל לייצור מזון שיש ברשותו רישיון לייצור ולאחסון וכעת נדרש להוציא רישיון נוסף כ"ב ית קירור"? או עבור הובלת המזון?
מטרת הוועדה ועדת רישוי העסקים במחוז תל אביב הוקמה במטרה לקדם שינוי בתחום, לפחות בכל הנוגע לאזור תל אביב רבתי. במסגרת הוועדה ניתן להרחיב את הידע לקהל עורכי הדין, כך שיוכלו לסייע לאותם עסקים שאינם יודעים כיצד להתמודד מול הגורמים המאשרים ומנהלי רישוי העסקים ברשויות השונות. כמו כן, הוועדה מסייעת ליצירת שיח ישיר בין בעלי התפקידים הרלוונטיים לבין חברי הוועדה כך שהעבודה המשותפת תהיה קלה ונעימה יותר. לדוגמה, במהלך חודש ספטמבר התקיים פאנל עם מנהלי רישוי העסקים בערים גבעתיים, בני ברק ורמת גן שמטרתו הייתה להרים את הפרגוד המפריד בין עורכי הדין המייצגים לבין בעל התפקיד נותן ההחלטות. אנו קוראות לכל מי שמוצא עניין בתחום החשוב הזה להצטרף לוועדה ולהיות חלק מהשינוי שעליו אנו עומלים. עורכות הדין נועה טלבי וצליל גולדרט, יו"ר ועדת רישוי עסקים של מחוז תל אביב , משרד עורכות דין - טלבי גולדרט
RkJQdWJsaXNoZXIy ODY4ODk3