הרפורמה השלישית נוגעת לחייבים שרמאותם אומנ ותם. מדובר באחוז נמוך ביותר מכלל החייבים, שחובותיהם נובעים ממעשי עוקץ ותרמית, או שהפילו בפח את נושיהם. אלו צריכים לדיון בכלים אחרים לגמרי. דרושה מחלקת חקירות חזקה, לא בהיקף הזעיר שיש כיום בידי הכונס הרשמי המטפלת רק בתיקי קצה, אלא ביחידה חוקרת עתירת כח אדם איכותי, עורכי דין ורואי חשבון המתמחים בחקירות, לרבות חקירות בינלאומיות לאיתור רכוש מוברח , מקלטי מס ונכסים דיגיטליים, החביבים על הרמאים. בתיקים שכאלו יש להעסיק גם חוקרים פרטיים, שיתחקו אחר אורח החיים של החייב ואחר רכושו המוסתר. ביחס לרמאים מועדים, יש להחזיר את צווי המאסר ואמצעי הכפייה כדי לחייב אותם לשתף פעולה. יש להגיש כתבי אישום בגין עבירות על החלק הפלילי שבחוק, ולדרוש ענישה מרתיעה. משיחות עם עמיתים, עלו נושאים רבים נוספים הדורשים תיקון, והיריעה קצרה מלפרט: העדר פתרון לחייבים שההליך שלהם בוטל והם נדרשים לה מתין עד שנתיים וחצי בין ההליכים, כאשר אין יותר איחודי תיקים בהוצל"פ ; סירובים נשנים של המערכת הבנקאית לפתיחת חשבונות לחייבים ; הגבלות קשות המוטלות מצד המערכת הפיננסית על חייבים שקיבלו הפטר עקב הנתונים במרשמי אשראי ; הסרבול בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל, הן בישיבות ההסדר והן בניהול הליכים עקרים כאשר ברור שיינתן הפטר לאלתר : ברי כי החוק יצר גם סיטואציות חסרות פתרון, שיש להשלימן ובהקדם. רפורמות ן תיקונים ראשוניים אלו יביאו את החוק קרוב יותר ליעדיו הראשוניים: שיקום החייב, החזרתו למעגל החיים הכלכליים, ומיצוי הליכי הגבייה עבור הנושים . ואז, אולי, דברי כב' השופט גרוסקופף שבפתיח, יקבלו משמעות של ממש. עו"ד אוריאל זעירא, זעירא דוד – משרד עורכי דין, מ"מ יו"ר ועדת חדלות פירעון במחוז ת"א ומרצה למשפטים במכללת שערי מדע ומשפט
RkJQdWJsaXNoZXIy ODY4ODk3