ב . החוק הוסיף לנאמנים מטלות טכניות רבות והגשת דוחות רבים לממונה, ללא שיהיה בכך תועלת של ממש . ג . החוק פגע בסמכויות הנאמנים כלפי החייבים, במיוחד בסמכויות החקירה הפחית את מספר השנים לביטול הענקה מעשר לארבע )ובמקרים חריגים - שבע( ובכך נפגעו זכויות הנושים . במקרים רבים, מצוי רכוש החייב אצל צדדים שלישיים, והחוק לא הסדיר סמכויות חקירה נרחבות בהתאם . ד . סעיף 219 המיועד לביטול העדפות נושים, מסכן נושה המעוניין להגיע להסדר בעת שהחייב מ צוי בקשיים )שמא יואשם בהעדפה( , בעוד שסעיף 234 )א() 5 ( מעודד את רשויות המס להגיע להסדר עם החייב ומגן עליהן באמצעות הענקת דין קדימה )!( לחוב שבהסדר. ה . הגשת דוח הנאמן שלשה חודשים לפני הדיון, הופכת אותו ללא רלוונטי במועד ה דיון. כך גם דו" ח הממונה שמוגש )או אמור להי ות מוגש( כחודשיים לפני הדיון, מהווה בדרך כלל העתקה והטמעה של דוח הנאמן, ללא שיש לממונה יכולת של ממש לבחון את הדברים או להוסיף להם ערך . במקרה ובו החייב מסיר מחדליו לאחר הדו"ח, לא יכול הנאמן לדווח במישרין לבימ"ש אלא עליו לפנות לממונה. ביקורת נשמעת גם על המבנה הצורני המסורבל של דו"ח הנאמן, המצמצם את המסקנות לשורות ספורות, ואיננו מאפשר הנמקה וניתוח של ממש. ו . ביטול הליכים של חייבים שזנחו את הה ליך מחייב לעיתים את שמיעת עמדות הנושים )ס ' 183 (, סרבול מיותר הואיל ו הנושים כלל לא מתעניינים בהליך ואינם מגיבים , ומשלוח אליהם מטיל הוצאות וטרחה לשווא. ז . החוק ביטל את סמכות הנאמן לבטל פסקי דין שניתנו נגד חייבים בהעדר הגנה )"להציץ מאחורי הפרגוד"(, ולקבוע את שיע ור החוב האמיתי. למרות שהתופעה נפוצה ושכיחה, יש לקבל בכל מקרה את אישור בית המשפט . מצד החייבים : א . צווי התשלומים החודשיים המוטלים על החייבים בעידן החוק, תפחו ונהיו בלתי אפשריים ואף אכזריים. זאת לאור נוסחה מתמטית שקבע הממונה ומובילה למצב שבו זוג צריך לחיות מהכנסה של 4,500 שח, כולל שכירות, ומשפחה עם שני ילדים מסכום של 7,500 שח, וחלק ניכר מהעודף המשפחתי מעל סכום זה, נלקח לתשלום החודש י . צווי תשלומים של 3,000 ₪ ומעלה , שהיו נדירים בעידן הפקודה, הפכו לסטנדרט. על כל אלה, יוקר המחיה המאמיר כלל לא השפיע על גובה צווי התשלומים, ואלו לא הופחתו אלא ההיפך . באופן תמוה, לא נלקח בחשבון השוני ביוקר המחיה בין המחוזות השונים. גם קצבאות מהביטוח הלאומי נלקחות בחישוב הכנסות התא המשפחתי, וכך ההגנה עליהן בחוק, הופכת לאות מתה. ב . החוק ביטל את ההגנה שהייתה מוקנית לדירות מגורים רשומות בטאבו. קודם לחוק, חייב שהייתה בבעלותו דירת מגורים, היה מקבל מעמד של דייר מוגן ומכירת הנכס, אם בכלל, הייתה נעשית כנכס התפוס בידי החייב ומשפחתו, ו מרבית החייבים הצליחו לפדות את
RkJQdWJsaXNoZXIy ODY4ODk3