" חזקה על ההסדר החדש )חוק חדלות פירעון(, כי הוא מהווה שיפור בהשוואה להסדר החוק הקודם )פקודת פשיטת רגל(, ועל כן ראוי להעדיף התדיינות לפיו במקרים שאינם נופלים להוראת המעבר, בגדר "ישן מפני חדש תוציאו "; " )כב' השופט גרוסקופף בעניין אילנתנוב נגד עו"ד איתי פריימן , רע"א 7955/20 .( האמנם? חוק חדלות פירעון נכנס לתוקף ביום 15.09.2019 . חקיקתו ארכה שנים: הוא הוכן בוועדת חוקה חוק ומשפט במשך עשרות ישיבות, שהתאפשרו לאור יציבותה )יוצאת הדופן( של הכנסת העשרים , ונוכח הקדנציה הרצופה של השרה איילת שקד במשרד המשפטים. התקוות שתלו בו כל הצדדים היו גבוהות , שכן החוק יועד לעשות סדר במיש - מש של דברי חקיקה עתיקים, כגון פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות, פקודות הנשענות על דברי חקיקה אנגלי י ם בני מאה שנים ומעלה . שלא כגודל הציפיות, גודל הבשורות . אמנם החוק העניק נוסח חדש, עברי ותקין לדברי החקיקה, חילק אותה לחלקים מסודרים וקבע הוראות מהותיות רבות שלא היו בעבר. אולם, נראה כי זהו היתרון המרכזי שלו. בעוד שיישום החוק בשטח דרש היקף עצום של שינויים, השקעות כספיות , הכשרת כח אדם שיפוטי ומנהלי וזירוז תהליכ י מיחשוב, ההתמודדות עם תיקי חדלות הפירעון ועם החייבים והנושים, נותרה משימה מורכבת וקשה, ולא חלו במובן הזה שינויים ניכרים לטובה. ההליך עדיין נראה כ"מחיקת חובות" ולא כהליך שיקומי. בעלי התפקיד מחד ו ב"כ חייבים מאידך , מצביעים על שורה של כשלים בחוק, ועל כך שלא י יעל את ההליכים, שהיו ונותרו מסורבלים. על טענות אלו ניתן למנות : מצד הנאמנים : א . החוק פגע בסמכויות ובתפקיד הנאמנים, הכפיף אותם לחלוטין לממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים )לשעבר: "הכונס הרשמי"( והפך את הנאמנים לפקידים. כתוצאה מכך, נאמנים אינם יכולים להגיע להסדרים עם חייבים טרם הדיון, ולכל דבר יש צורך לקבל את אישור הממונה, אישור שקודם לכן היה פורמלי וניתן בד"כ בדיון. בעבר, מרבית ההסכמות הושגו ערב הדיון, והחוק החדש סירבל זאת . יום הולדת של ו ש לחוק חדלות פירעון - מבט על העולל עו"ד אוריאל זעירא, זעירא דוד – משרד עורכי דין, מ"מ יו"ר ועדת חדלות פירעון במחוז ת"א ומרצה למשפטים במכללת שערי מדע ומשפט
RkJQdWJsaXNoZXIy ODY4ODk3